משטח למטבח... ממה עשוי?

החלטתם להחליף / לשפץ / לשפר את המטבח. ברור לכם מה יהיה הסידור של הארונות, איפה הכיריים והמקרר... אבל מאיזה חומר יהיה עשוי משטח העבודה?
פעם היינו קוראים למשטח הזה "השיש". היום, ישנם כל כך הרבה חומרים שדווקא שיש הוא הכי פחות מלהיב אותי מכולם.

הנה רשימה, חלקית אך ממצה, של החומרים שמהם אפשר לעשות משטח למטבח. היתרונות, החסרונות ואיך הם ניראים.

אבן טבעית
מכיוון שהיא כזו, צורתה מרשימה ביותר והיא ייחודית ומעניינת. הגידים, העורקים והצורות שיופיעו על האבן יהיו ייחודיים לחתיכה הזו שנחצבה והונחה אצלכם במטבח. אין שתי אבנים זהות. זה ייתרון גדול למי שמחפש ניראות שכזו. אולם, כחומר טבעי הוא גם סופג כתמים, אינו עמיד לחירוץ ולחום. יש לאטום אותו לעיתים דחופות ולטפל בו. כמו כן, יש לקחת בחשבון את המשקל הרב שלו כשמתכננים משטח שכזה. הוא לא יכול לרחף אלא חייב מסעד חזק.

משטח קוריאן עם כיור אינטגרלי

קוריאן
משטח שמורכב מחומר אקרילי ופוליאסטר. זהו חומר סינטטי לכל דבר. לכן ניתן לבנות ממנו צורות ייחודיות למשל ליצור כיור אינטגרלי כך שלא ייראו את החיבור בין המשטח לכיור. קוריאן אינו עמיד בחום שריטות או כתמים, אולם מכיוון שהוא חומר סינטטי יחסית קל לתקן את הנזקים אלו. בעיני החסרון הוא שהמראה תמיד יראה לא טבעי.

משטח קוורץ בצבע אבן טבעית

קוורץ
או "אבן קיסר" כפי שהרוב רגילים לקרוא לזה, הוא השילוב הנכון בין אבן טבעית לקוריאן. ניתן לקבל בו מראה טבעי של אבן עם הטקסטורה הייחודית לה או בצבעוניות תעשייתית. את משטחי הקוורץ קל מאוד לנקות ולטפל בהם ולכן הם מאוד פופולארים. ישנן חברות נוספות שמספקות היום משטחי קוורץ במגוון עצום של דוגמאות. שווה לבדוק

נירוסטה
המשטח הכי תעשייתי, מוסדי והכי מודרני שיש. מאוד קשוח ונקי (דוחה בקטריות) ומיועד למטבחים שיש בהם הרבה עבודה. ממש כמו במסעדות ובמלונות. גם הוא לא נועד לחולי נקיון. הוא מקבל שריטות ושוני בצבע כשעובדים עליו עם חומרים אלימים. אבל יש לו אופי דווקא בגלל המראה הקר יחסית. אגב, בשילוב עם חומרים כמו עץ, נירוסטה יכול להיות מאוד ביתי ונעים.

משטח עץ אלון גושני

עץ גושני
בכל פורמט עץ מעניק חמימות וביתיות. גם בתור משטח למטבח. מאוד מרגיע. אולם כמו האבן הטבעית גם העץ אינו עמיד בפני כתמים, חום ושריטות. "האופי" הזה שהוא מקבל עם השנים, בעיני הוא הייתרון הגדול שלו. חשוב לזכור שגם עץ צריך טיפול דחוף למילוי החריצים ולשמירה על האיטום.

עכשיו רק נשאר לבחור מה מתאים לכם
בתיאבון
דנה

יפו היפה

כמה שהיא יפה...
ארוע אמנותי מסויים משך אותי שוב ליפו. אלא שהפעם, במקום לשוטט בשוק הפשפשים המופלא או לנשום את הים בנמל, מצאתי את עצמי מעבירה כמה שעות בין הסמטאות הקסומות של העיר העתיקה. כתיירים אנחנו מגיעים לככר קדומים, לשעון, קצת מציצים על סלע אנדרומדה... אבל יש שם הרבה יותר מזה. צריך רק ללכת בלי שום תכנית מוגדת, להרים את העיניים ולהנות.

הנה הדברים שאני מצאתי

פינת ישיבה קטנה - יפו העתיקה

בפינה ממש קטנה בין שתי סמטאות, בלי הרבה גינה ניצבו שני כסאות ושולחן. האומן לו הם שייכים עוסק בשיבוץ של אבנים בתכשיטים... וכנראה גם ברהיטים. לכן למרות הקיר המתפורר והמקום הנידח יחסית, זו פינה ממש מזמינה לישיבה

נברשת חלודה - יפו העתיקה

נברשת הברזל הזו תלויה על תקרת מרפסת פתוחה שצופה לים. לא בכדי היא חלודה ובכל זאת מאוד מושכת. הגודל שלה והחספוס הם אלו שממלאים את כל החלל הזה שהיא כובשת.

צבעים של חול וכחול

צבעים של חול וכחול. אלו הם הצבעים השולטים בסמטאות. אבן הכורכר ששימשה לבניה ומסגרות החלונות הכחולים. משהוא בשילוב הזה הוא מאוד ים תיכוני ומאוד ישראלי. בעיצובים שלי אני משתדלת לשלב את שניהם כשניתן. משהו מאוד מרגיע ונעים בחיבור הזה

כניסה מרשימה

כניסה מרשימה. על זה דיברתי כבר בפוסט אחר ובכל זאת... זה הרושם הרשוני שאנחנו עושים לבית. כניסה מרשימה היא סימן לכל הדברים המיוחדים שמחכים לנו בפנים.
אז לא חייבים לרוץ למסגר כדי להשיג דלת שכזו, אם כי היא יפה במיוחד). למזלנו יש היום מספר חברות שמציעות מגוון עצום של דלתות כניסה מעוצבות. וחלקן אפילו עם דוגמאות מזרח תיכוניות כמו זו.













אז בפעם הבאה שאתם ביפו, בסמטאות העיר יש הרבה מה לראות מעבר לגלריות ולים. יש בתים משגעים!
תהנו

שנה חדשה - כניסה חדשה לבית

שמתם לב לתחושה הזו שיש עכשיו באויר? זו תחושה של סתיו. אוירה של התחדשות. הלילות כבר קרירים ואת הבקרים אני לוקחת לאט מן הרגיל ויושבת עם משקה חם בכניסה לבית ונהנית ממזג האויר המשתנה והאוירה של תחילת השנה.
לכן גם נכון יהיה לשנות ולעצב מחדש את הכניסה לבית.

רושם ראשוני עושים רק פעם אחת. כך גם כשנכנסים הביתה. בעיני הכניסה הראשית היא הרמז למה שאנו עומדים לראות בפנים. זה כבר נותן לנו את הרושם הראשוני. אז איך הופכים אותו לקצת יותר נעים?
הנה כמה רעיונות

חיבור בן הפנים לחוץ: מי שמסתובב בקרב מעצבי פנים שומע לא מעט את המשפט הזה. זו אינה קלישאה. דלת הכניסה היא המקשרת בין הפנים לחוץ. לכן היא חייבת להיות מאוד דומה למה שמרגישים בחוץ ולמה שיש בתוך הבית. חייבת להיות באותו הסגנון, באותם הגוונים, באותו המקצב. ואם לא, אז עכשיו זה הזמן להחליף אותה.

המבואה: אני לא אוהבת ש"נופלים" לתוך הסלון או חדר האוכל או המטבח. משהו בכל זאת צריך לקבל את פנינו כשנכנסים פנימה. שנים שלושה צעדים בחלל שמוגדר אחרת נותנים את הקישור הזה. במבואה אנו עוצרים שניה לראות לקראת מה נכנסים. גם אם זה לא במודע, האקט הזה בדרך כלל קורה מאליו. שם נעצרים להגיד שלום לדיירי הבית, להניח את המפתחות והסלולרי ולקחת עוד שתי נשימות. אז איך יוצרים את ההפרדה הזו? בהמון דרכים. למשל, ע"י צביעה של הקיר או הדבקת טפט ויצירת טקסטורה שונה באזור הזה. אפשרות אחרת היא הנמכת גבס מהתקרה או הנחת שטיח ייחודי על הרצפה. גם שינוי התאורה יכול ליצור את ההפרדה המבוקשת.

פונקציוליות: כמו שאמרנו, במבואה נשים את המפתחות, נתלה את המעילים, נשאיר את הנעליים. וכדי שכל אלו לא יתפזרו בבית, אפשר למצוא רהיט יפה שיאגד את חלקם ביחד ויגדיר את המבואה באזור קרוב לדלת. ברוב הבתים מעל הרהיט נתלה מראה כדי להעיף מבט אחרון לפני שיוצאים או מבט ראשון מיד כשנכנסים. מנורת עמידה שולחנית דקורטיבית גם תוסיף מאוד לאזור זה. ככלל, כמה פריטים דקורטיבים וחסרי יעילות מאוד תורמים לאוירה. נכול להתאים אותם לעונות השנה וכך נחדש את המראה מדי כמה זמן. לסתיו הייתי ממליצה על כדורי עץ, או עציץ בתוך סלסלה סרוגה ושניים שלושה נרות עבים.

שיהיה סתיו חמים ושנה חדשה נפלאה
דנה