"כל הדרכים מובילות לרומא"...
אז החלטתי לנסוע לשם. מעבר למבנים ההיסטורים המרשימים ענין אותי חומר גלם אחד במיוחד. שיש. אי אפשר לפספס את השימוש הנרחב שיש בו בעיר הזו. חלקו כאלמנט עיצובי וחלקו בשימוש פונקציונלי.
השיש הוא אבן גיר שעברה התמרה. במונחים פשוטים מדובר בתהליכים כימיים וגאולוגים של חום ולחץ שבאים בעמקי האדמה ומשפיעים על האבן ומשנים אותה. כתוצאה אנו מקבלים אבן חזקה בנויה גושים עם טקסטורה מאוד ייחודית.
את השימושים הראשונים של השיש אנחנו רואים כבר מימי האימפריות היוונית והרומית. אז קרו שיש מאזור קררה שבאיטליה. אחד המוניומנטים שעדיין קיימים בעיר מאותה התקופה הוא הפנתאון. כשהוקם בתקופת אדיאנוס במאה השניה לספירה הוא שימש כבית פולחן לכל האלים. בעל כיפה גדולה עם פתח מרשים שבהחלט מעורר השראה. היום הוא משמש כנסיה / מוזולאום ולעיתים אף אולם קונצרטים. אותי הרשימה בעיקר הרצפה. גושי שיש ענקיים מסותתים ומוחלקים מונחים על הרצפה כבר אלפי שנים. מרשימות לא פחות הן הצורות הגאומטריות הגדולות. צורות של עיגולים ומרובעים בצבעים שמזכירים קצת עיצוב של שנות השבעים של המאה הקודמת ולא של תחילת הספירה.
מן מהזרקות ברומא אי אפשר להתעלם. הן מעטרות כל פינה וכל פיאצה בעיר. מה שהתחיל כפריט פונקציונלי הפך לפריט עיצובי שמזוהה מאוד עם עיר. בימי קדם היו מביאים את המים הטריים לעיר באמצעות אמות מים. אקוודוקטים. בקצה כל אקוודוקט היתה מזרקה. שם נהגו התושבים לאסוף מים לשתיה ולרחצה. חומר הגלם ששימש ליצירת המזרקות היה כמובן, שיש. לימים אומנים בעלי שם בן לאומי כמו ברניני התחילו לעצב מזרקות שהיום מאוד מוכרות, כמו אלו שבפיאצה ונציה
ומעבר לכל אלו, שיש אפשר לראות גם באלמנטים פשוטים של בניה כמו משקופים של דלתות וחלונות. בארץ לרוב השימוש הוא בסף החלון, אולם ברומא רואים אותם מסביב לכל הפתח, עם קישוטים ועיטורים והרבה הרבה יופי
גם מעקות של גשרים רבים בנויים מאותה אבן שיש מקסימה. לדוגמא הגשר המוביל למצודת סנט. אנג'לו
בביקור הבא, אפשר להסתכל על העיר קצת אחרת...
