הוזמנתי לעשות שיפוץ לבחור שרכש דירה מקבלן.
"אין הרבה עבודה. רק כמה שינויים... בעיקר המטבח".
אין לכם מושג כמה קטן ולא פרקטי יכול להיות "מטבח מקבלן" בדירות תל אביביות קטנות, ולא חשוב כמה הפרויקט יוקרתי. נכנסתי, ראיתי והייתי מופתעת. אין בו כלום! אז נכון, יש מקום למקרר, יש קצת שיש לעבודה (בתנאי ששום דבר אחר לא מונח עליו), שני ארונות, שתי מגירות וברז מאוד מאסיבי ומודרני שאולי עונה על ההגדרה של 'מפרט מפנק'. וזהו. יש קיר קטן שמפריד בין הכוך הזה לבין המקום שבו אמור להיות שולחן אוכל. לא בדיוק המקום האידיאלי להכנת ארוחת מלכים.
דבר אחר היה ברור. המטבח הזה ייהרס ונצטרך לתכנן ולבנות משהוא חדש, יעיל ויפה במקומו.
כמי שפעם היתה רווקה תל אביבית בעצמה, זכרתי שאת רוב הארוחות רכשתי בחוץ. במטבח כמעט לא התעסקתי. ובכל זאת, כמעצבת אני חייבת לברר מהם דפוסי ההתנהגות הקולינריים של לקוחותי.
ההפתעה היתה גדולה: לא קיבלתי תיאור מפורט של יכולות הבישול של הבחור, אבל כן קיבלתי רשימה אין סופית של מכשירי חשמל שצריכים להכנס לפינה הזו: מקרר, מיקרוגל, תנור בילד-אין, כיריים, מדיח כלים, קולט אדים, מכונת קפה, פרקולטור, מטחנת קפה, קומקום חשמלי, טוסטר וופל, מצנם, בלנדר, מיקסר. שיהיה בר למשקאות חריפים ואם יש מקום, גם מקרר יינות קטן.
להזכירכם, כל הגודל זה שניים על שלושה מטרים!
אתגרי משהוא.
העיצוב גם חייב להתעדכן. מכיוון שלא החלפנו ריצוף, הייתי חייבת למצוא דרך לטשטש את הגוון החום של הרצפה. להגיע למטבח שיראה מודרני, בהיר, חי וצעיר. אחרי הכל, מדובר על דירה בקומפלקס בפלורנטין. חייבים להתאים לסביבה.
אחרי שעות של מחשבה, שרטוטים, כמה מחיקות ושוב שרטוטים, הגעתי לתכנון שהכיל את הכל וגם מצא חן בעיני הדייר העתידי.
במקום הקיר הנמוך המקורי, הותקן דלפק גבוה למראה צעיר ועכשווי, שמחליף את שולחן האוכל הרגיל.
הדלפק עשוי מפלטת עץ אלון גושני כדי לרכך את המראה המודרני ולהכניס חמימות
הדלפק ובר המשקאות שונים בצבע ובמראה של שאר המטבח. כך הם בולטים ומיוחדים.
מעליהם נקבעו גופי תאורה עשויים בטון ששומר על הצבעוניות הכללית.
כל שנשאר הוא להכין ארוחה חגגית שתתחיל בצ'יסר ותסתיים באספרסו קצר.
בתאבון
"אין הרבה עבודה. רק כמה שינויים... בעיקר המטבח".
אין לכם מושג כמה קטן ולא פרקטי יכול להיות "מטבח מקבלן" בדירות תל אביביות קטנות, ולא חשוב כמה הפרויקט יוקרתי. נכנסתי, ראיתי והייתי מופתעת. אין בו כלום! אז נכון, יש מקום למקרר, יש קצת שיש לעבודה (בתנאי ששום דבר אחר לא מונח עליו), שני ארונות, שתי מגירות וברז מאוד מאסיבי ומודרני שאולי עונה על ההגדרה של 'מפרט מפנק'. וזהו. יש קיר קטן שמפריד בין הכוך הזה לבין המקום שבו אמור להיות שולחן אוכל. לא בדיוק המקום האידיאלי להכנת ארוחת מלכים.
כמי שפעם היתה רווקה תל אביבית בעצמה, זכרתי שאת רוב הארוחות רכשתי בחוץ. במטבח כמעט לא התעסקתי. ובכל זאת, כמעצבת אני חייבת לברר מהם דפוסי ההתנהגות הקולינריים של לקוחותי.
ההפתעה היתה גדולה: לא קיבלתי תיאור מפורט של יכולות הבישול של הבחור, אבל כן קיבלתי רשימה אין סופית של מכשירי חשמל שצריכים להכנס לפינה הזו: מקרר, מיקרוגל, תנור בילד-אין, כיריים, מדיח כלים, קולט אדים, מכונת קפה, פרקולטור, מטחנת קפה, קומקום חשמלי, טוסטר וופל, מצנם, בלנדר, מיקסר. שיהיה בר למשקאות חריפים ואם יש מקום, גם מקרר יינות קטן.
להזכירכם, כל הגודל זה שניים על שלושה מטרים!
אתגרי משהוא.
העיצוב גם חייב להתעדכן. מכיוון שלא החלפנו ריצוף, הייתי חייבת למצוא דרך לטשטש את הגוון החום של הרצפה. להגיע למטבח שיראה מודרני, בהיר, חי וצעיר. אחרי הכל, מדובר על דירה בקומפלקס בפלורנטין. חייבים להתאים לסביבה.
אחרי שעות של מחשבה, שרטוטים, כמה מחיקות ושוב שרטוטים, הגעתי לתכנון שהכיל את הכל וגם מצא חן בעיני הדייר העתידי.
קו נקי ומודרני עם צבעוניות באפור ולבן מבריק. על חיפוי הזכוכית ציור של בונסאי שיכניס כתם של צבע נוסף
חלק מהארונות פתוחים ועשויים מחומר אחר כדי להוסיף עניין וגוון
הדלפק עשוי מפלטת עץ אלון גושני כדי לרכך את המראה המודרני ולהכניס חמימות
כל שנשאר הוא להכין ארוחה חגגית שתתחיל בצ'יסר ותסתיים באספרסו קצר.
בתאבון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה